עבר: אזור תל ניצנה הקדום  שוכן  על גבעה מורמת החולשת על  פיתחת ניצנה. התל חולש על צומת דרכים עתיק  בו יש עדויות לתקופת האבן,תקופת  האבות -  הברונזה, ממלכת יהודה – תקופת "הברזל",התקופה הנבטית, הרומית והביזנטית, ראשית התקופה הערבית – בית אומיה והתקופה הטורקית בה נבנתה  העיר עוג'ה אל חפיר, עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל  נקבע הגבול המשותף בין ישראל ומצרים, שהפך לגבול שלום מאז חתימת הסכמי קמפ דיוויד.

הווה: האזור מצטיין במרחבים פתוחים, בים של דיונות המהוות מוקד מחקרי של האוניברסיטה העברית מירושלים והאוניברסיטה של בן גוריון מבאר שבע. במרחב יש שמורות טבע ייחודיות  עם פלורה ופאונה (חי וצומח) מין הייחודיים בעולם.

בשנים האחרונות חל פיתוח חקלאי מואץ ומרבית התוצרת המקומית מופנית לייצוא לשווקיי העולם. עגבניות השרי, התבלינים, היין והזיתים הם רק חלק קטן מהתוצרת הייחודית המשובחת המאפיינת את המקום. החידוש המהותי באזור הוא המים המליחים הנמצאים בשפע בעומק האדמה. מים אלו מותפלים והם יכולים לתת עצמאות כלכלית חקלאית לאזורים המרוחקים.

לעתיד: אדמה, מים וידע חקלאי יש כאן בשפע, כל שנותר הוא תכנון אזורי, בו יהיה ניתן להגשים את שיתוף הפעולה בין מדינות, שהמשותף להם הוא האזורים המדבריים והסמי ארידיים כדוגמת הנגב וסיני.